Tuesday, May 20, 2014

The language of a blessing


Introduction: Blessings recited before performing a mitzvah traditionally begin, "Blessed are You... who sanctified us and commanded us to..." We switch from the first-person "You" to the third-person description of G-d "who sanctified us and commanded us." Why?

"Each blessing has both the direct 'Blessed are You' and the indirect 'Who sanctified us' because G-d is both revealed and hidden."

(Rabbi Yechiel Michel Epstein, Aruch haShulchan Orach Chaim 46:1)

Have a great day,

1 comment:

  1. And yet the AhS doesn't state a preference for "... hamqadeish shemo barabim" over "shimkha". Perhaps this is related to his speaking of birkhos hamitzvah. (Although this paragraph did start out as a prayer to be said during the Crusades before being killed al qidush hasheim, and thus might be a birkhas hamitzvah even without the "asher qidshanu bemitzvosav".) And yet we find the same rule in all (or nearly all) berakhos -- .e.g "shehakol nihyeh bidvaro", not "bidvarekha".

    Personally, I find Nefesh haChaim 2:3 a meaningful explanation of this phenomenon of berakhos in general.

    וזה כל השגתינו כביכול אותו ית' הכל מצד ענין התחברותו אל העולמות והתפשטותו ית' בתוכם כמ"ש ברע"מ פ' בא הנ"ל דאפילו האי תמונה לית ליה באתריה אלא כד נחית לאמלכא עלייהו ויתפשט על בריין יתחזי לכל חד כפום מראה וחזון ודמיון דלהון והאי איהו וביד הנביאי' אדמה:

    הגהה: ...

    ולכן קבעו אנשי כנה"ג הנוסח של כל ברכות המצות בלשון נוכח ונסתר. תחלתם ברוך אתה הוא לשון נוכח. ומסיימים אשר קדשנו כו' וצונו לשון נסתר. שמצד התחברותו יתברך ברצונו אל העולמות שעי"ז יש לנו קצת השגה כל דהו. אנו מדברים לנוכח ברוך אתה ה' כו'. כי העולמות הם הצריכים לענין התוספת ורבוי ברכה מעצמותו ית' המתחבר אליהם וזהו מלך העולם כמ"ש ברע"מ הנ"ל כד נחית לאמלכא עלייהו ויתפשט על בריין כו' והמצווה אותנו ומקדשנו הוא עצמותו ית' א"ס ב"ה לבדו הסתום מכל סתימין. לכן תקנו בלשון נסתר אשר קדשנו וצונו: